נטע לי מילס

רק על עצמי לספר

 

נולדתי וגדלתי ונשארתי קטנה.

הרופאים איבחנו- רגישות יתר למילים,

המקום האהוב- ספרייה.

 בכיתה א' המורה אמרה להורים "הילדה שלכם תולעת כתיבה יכולה לקפוץ שבע כיתות -לפחות."

"תמיד ידעתי" אמרה סבתא גאה.

"אבל רגע שנייה, עצרו סוסים, לא הכל שושנים - בחשבון היא גרועה."

 "איזון זה חשוב סבתא אמרה."

 

מפה לשם ילדות רגילה אבל יצירתיות וכתיבה נשארו תשוקותיי,

מחפשת מקצוע שיעניק משמעות למילים- חדוות היצירה.

מקום שרעיונות בו נולדים, מרגשים, מצחיקים, כנראה גם מוכרים, לפעמים גם מתים.

 

כי אחרי הכל גם אני מהרהרת -רעיון שנולד במוח אדם ואין איש שומע אותו, משמיע קול?